• Sagi Aloni

באים לבנקאים

כמעט כל אחד שם לב לכך שהבנקים פשוט הולכים ונעלמים. אני לא מדבר על ראשי הבנקים שממשיכים לקטר על גובה המשכורות שלהם, או על כמות הפרסומות שהם שופכים לנו על הראש, אלא על זה שיש היום פחות ופחות סניפים.


שלא במקרה מי שמתלוננים על זה הכי הרבה, ובצדק, הם האזרחים הוותיקים. מבחינתם, לקבל שירותים בדיגיטל זה ניסוי שלא בא להם טוב. הם רוצים את הבנק עם הפקיד, החבל והתור. חבל להתווכח.


השאלה היא האם סגירת הסניפים מורידה את רמת השירות לכל האזרחים, או רק לאזרחים הוותיקים.


לאחרונה נתקלתי במאגר המידע של בנק ישראל לגבי סניפי בנק בכל הארץ. המאגר גם כולל מידע לגבי סניפים שנסגרו (כ-160 סניפים בכל הארץ).


אבל הוא מגלה נקודה יותר מעניינת - רוב הסניפים נסגרים במרכזים עירוניים, שם מלכתחילה יש כמות גדולה של סניפים. לעומת זאת, סניפים שנסגרים בערים מרוחקות כמו קצרין ומצפה רמון, פוגעים בצורה דרסטית באזרחים באזורים האלו.


לכן השילוב של סניפים סגורים, עם אוכלוסיה מתבגרת ומרחקי נסיעה גדולים הוא בעיה הרבה יותר גדולה מסגירת סניפים אקראיים בערים גדולות ומבוססות (הבנקים בכל מקרה יעבדו שם). סגירה של סניף אחד בטבריה או באשקלון פוגעת בבת אחת בשירות הבנקאי של אלפים.


בינתיים, כך נראה, נסגרים בפריפריה פחות סניפים.

0 views0 comments