• Sagi Aloni

מפת בחירות

Updated: Jul 2, 2019

מאז פרסום תוצאות הבחירות בארה"ב ב-2016, ובעיקר שלל המפות שפורסמו באותה התקופה, אני מסתובב עם צורך עז להבין איך תיראה מפת בחירות דומה בישראל. אבל זה יותר מסובך ממה שזה נשמע, מכמה סיבות:


  • השיטה המפלגתית בישראל מאפשרת לעשרות מפלגות לרוץ במקביל, בעוד שדמוקרטיות מערביות (ארה"ב, גרמניה, בריטניה) מתנהלות בפועל באמצעות 2-5 מפלגות. כלומר, קשה לקבל מפה ברורה במספר מצומצם של צבעים שמבהירה מהם יחסי הכוחות הגיאוגרפיים.

  • בישראל אין משמעות להצבעה אזורית. כל קול הוא בעל משקל זהה בלי קשר למקום המגורים ולכן אזורים או ערים, לא נצבעים באופן זהה ברגע שיש בהם רוב למפלגה מסוימת. יש בזה הרבה הגיון דמוקרטי, אבל זה הופך את מלאכת המיפוי לקשה יותר.

  • האוכלוסיה בישראל מרוכזת באזור צר וארוך, בעיקר לאורך מישור החוף. זה גורם לכך שכמעט כל מפה מראה מה רצו הבוחרים באזור הצפון והדרום, אבל קשה להבין מה רצו הבוחרים במרכז.

כדי להתגבר על המכשולים בחרתי אסטרטגיה לא מאד יצירתית, אבל די מחוברת למציאות, שאומרת שמה שחשוב זה הגוש (קואליציה-אופוזיציה). כמובן שיש בזה בעייתיות מסוימת מפני שהבוחרים לא באמת יודעים מי יהיה בקואליציה (למרות שיש לזה סימנים לפני ובמהלך הקמפיין).


אלמנט נוסף וחשוב הוא שהמפה מנורמלת לגודל האוכלוסיה. מה זה אומר? שהמפה לא מציגה את סה"כ הבוחרים שהצביעו בעד / נגד מפלגות הקואליציה, אלא את חלקם היחסי בתוך הישובים. זה חשוב כי אם היינו מציגים נתונים מוחלטים, היינו רואים רק מה הצביעו בערים הגדולות, שם מרוכזים ממילא רוב המצביעים.


חלוקה כזאת מסבירה למה יש אזורים מסוימים בארץ שאפשר לראות בהם התנגדות עזה לממשלה (למשל עמקים בצפון ובמרכז) או תמיכה מקיר אל קיר (למשל ביו"ש ובשפלה).



0 views0 comments