• Sagi Aloni

יהיה בסגר

הרעיון של למנוע מהציבור לצאת למרחב הציבורי בגלל הקורונה לא נולד בישראל, אבל קיבל פה את אחד הביטויים הכי חמורים שלו מכל מדינה. קומץ קטן של מדינות ובהן סין, צרפת וחלקים מאיטליה ביקשו מהאזרחים שלהן שלא לצאת לפארקים ולגנים הציבוריים, אבל בשום מדינה לא הגבילו את כל האוכלוסיה מיציאה לאזורים פתוחים למשך שבועות.


זה נשמע מוזר, אבל ברוב המדינות רק אסרו לתושבים להמנע מאירועים המוניים באוויר הפתוח, למשל באירועי תרבות. אלא שבאותן מדינות ממש המליצו לתושבים לצאת החוצה ולהתאוורר. זה כולל גם אזורים מוכי אסון כמו ניו יורק, שם נסגרו רחובות כדי לאפשר למיליונים לצאת מהבתים. אפילו ארגון הבריאות העולמי המליץ, כבר במרץ, לאפשר לצאת החוצה לתושבים באזורים עירוניים.


מעניין שבמסיבת הניצחון של ישראל העניין הזה לא הוזכר בכלל - הזכירו את סגירת שדה התעופה ומערכת החינוך, את הבדיקות ואת בתי האבות, אבל לא הסבירו לציבור איך בדיוק מתן קנסות לרצים, רוכבים וגולשים מנע את ההתפרצות. זה כנראה לא היה מקרי, כי זה היה צעד לא פופולרי וכנראה גם לא נדרש - למעשה, אין כרגע שום מחקר שמראה כי אנשים נדבקים באוויר הפתוח, גם לא בעת פעילות ספורטיבית.


לאור מבחן התוצאה, אפשר היה לפתור את כל הסיפור הזה בתור החלטה שגויה אחת במקבץ של החלטות טובות. אלא שהזמירות על גל שני ועל "התרופפות במשמעת" של הציבור עלולות להחזיר אותנו אל ההחלטה הזו מהר ממה שנדמה. את העסקים לא ייסגרו כל כך מהר - הנזק הכלכלי לא יאפשר זאת. גם את בתי הספר והגנים לא ימהרו לסגור בצורה גורפת מאותן סיבות. אז מה נשאר? נכון, למנוע את התמונות בטלוויזיה של אנשים גולשים ונהנים בים ובשמורות הטבע. מתחילת המשבר "בכירים המשרד הבריאות" מתדרכים עיתונאים על חוסר שביעות רצון מהתמונות האלו, ובתגובה העיתונאים הולכים לסקר בדיוק את התמונות האלו, בתור הוכחה (קטנונית משהו) לחוסר המשמעת של האזרחים.


זה משחק מיותר לחלוטין, מפני שהאזרחים הם לא נתינים שמחכים לאישור איך להתנהג וגם לא ילדים שצריכים נזיפות כדי לחזור לדרך הישר. למעשה ההחלטה של אנשים לצאת או לא לצאת לפארק מתקבלת מסיבות שונות לחלוטין. איך יודעים? פשוט מסתכלים בנתונים.



הגרף למעלה מתאר יציאה של אנשים לשטחים פתוחים (פארקים, חופים, יערות) בשני מחוזות בישראל - ירושלים ותל אביב - בין פברואר למאי השנה. הנתונים מתארים עלייה או ירידה של השימושים ביחס לינואר השנה. הקווים המרוסקים מראים את טמפ' המקסימום באותם מועדים באזורים אלו.


כדי למסגר את התקופה המתוארת בגרף, הצו האוסר על יציאה לשטחים הפתוחים נכנס לתוקף ב-22.03 ושמורות הטבע נסגרו כבר ב-18.03. אלא שהצו הזה רק אישר ירידה חדה שהחלה כבר אחרי חופשת פורים (11.03). ושוב, הביטול הרשמי של ההגבלות חל ב-30.04 אחרי יום העצמאות, אבל שבשלב הזה הסוסים כבר יצאו מהאורווה - אנשים החלו לצאת מהבתים כבר אחרי "ליל הסגר" ב-11.04.


לעומת זאת, מזג האוויר שיחק תפקיד חשוב יותר - למרות שחולה ראשון אותר בישראל כבר ב-27.02, בתחילת מרץ חלה עלייה הדרגתית בטמפ' שהובילה לשיא ביום הבחירות (02.03), ודעכה עם הירידה בטמפ' והתגברות הדיון במחלה. בתחילת מאי נראתה חזרה לפעילות מואצת ביחד עם עלייה בטמפ'. אבל גל החום בשבוע השלישי של מאי עצר את העלייה.


אפשר להסיק מכך שאנשים לוקחים סיכונים ואפילו באופן מחושב. ייתכן וחלק מהסיכונים הם אכיפה, ואולי גם חשש מהידבקות, אבל מרגע שלא התגלתה קטסטרופה, ומרגע שברור שלא נהיה לבד בים, בפארק או במעיין, ומזג האוויר מאפשר זאת, אי אפשר לעצור אותנו.

0 views0 comments

Recent Posts

See All